קשר ליס א קאר (1988) בע"מ נ' שטרום ואח'

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה הנדונה.

אין מחלוקת שהתאונה אירעה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים בדלת השמאלית אחורית של רכב התובעת. לגרסת התובעת רכב הנתבעים פגע בדלת הרכב הפתוחה; לגרסת הנתבעים דלת הרכב נפתחה במפתיע, ופגעה ברכבם.

העידו בפני נהגת רכב התובעת ונהג רכב הנתבעים. לאחר שבחנתי את העדויות הגעתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שנהג רכב הנתבעים התרשל באופן נהיגתו, ולפיכך דין התביעה להידחות.

נהגת רכב התובעת פתחה עדותה במילים אלו: "האמת שגם אני לא זוכרת הרבה כי זה קרה מזמן. אמרתי גם, כי אמרנו לעו"ד כי גם אני וגם אחותי לא זוכרות מה היה" (עמ' 2 שורות 15 – 16). בהמשך העדות העידה העדה כי היא החנתה רכבה בצד הדרך והותירה את הדלת האחורית שמאלית של הרכב פתוחה, ורכב הנתבעים הגיח ומשך את הדלת. העדה טענה שבעת התאונה היא היתה מחוץ לרכב, אך היא לא זכרה היכן עמדה וטענה שיתכן ועמדה מעבר לכביש ויתכן ועמדה מאחורי הרכב. העדה לא זכרה גם היכן עמדה אחותה בעת התאונה, אם סמוך לרכב או לא, אף שהיא זכרה שגם אחותה לא היתה ברכב. העדה הוסיפה וטענה שלא יתכן שהדלת האחורית נפתחה בפתאומיות, מאחר ומושב הבטיחות של הילד היה מצוי במושב האחורי שמאלי של הרכב, כך שאיש לא יכול היה לפתוח את הדלת מבפנים. וגם מבחוץ לא יתכן שהדלת נפתחה, מאחר ובמקרה זה, לא רק דלת הרכב היתה נפגעת אלא גם מי שפתח את הדלת. העדה לא זכרה מדוע השאירה דלת פתוחה לתוך הכביש. אחותה של הנהגת התייצבה, אך לא העידה לאחר שמסרה לב"כ התובעת כי היא אינה זוכרת דבר.

מאידך נהג רכב הנתבעים העיד שהדלת נפתחה באופן פתאומי כאשר רכבו היה כבר מקביל לרכב, והוא לא יכול היה למנוע את הפגיעה. לאחר הפגיעה הן הנהגת והן אחותה יצאו מתוך הרכב החונה, אחת מהדלת הקדמית ואחת מהדלת האחורית, והטענה שהן היו מחוץ לרכב, אינה נכונה.

כאמור, אני סבורה שהתובעת לא הוכיחה גרסתה. העדה פתחה ואמרה כי אינה זוכרת כמעט דבר, ובנסיבות אלו, אינני מקבלת טענתה כי דווקא העובדה שהדלת היתה פתוחה, זכורה לה, עובדה עליה חולק נהג רכב הנתבעים. זאת ועוד. יש מחלוקת גם בשאלה אם הנהגת ואחותה היו בתוך הרכב החונה או מחוץ לו, עובדה המשליכה, כמובן, על השאלה אם הדלת נפתחה במפתיע. למרות זאת, הדבר היחידי שזכור לעדה הוא שהיא ואחותה היו מחוץ לרכב, אך היא אינה זוכרת לא היכן היא עמדה ולא היכן אחותה, כשם שאינה זוכרת מדוע השאירה דלת פתוחה לתוך כביש צר. הטענה לפיה הנהגת כבר היתה מחוץ לרכב גם אינה מוצאת ביטוייה בהודעה הכתובה, ת/1. כאמור, נהג רכב הנתבעים העיד שהן הנהגת והן אחותה יצאו מתוך הרכב. ולבסוף, בהודעה הכתובה נטען שבעקבות התאונה נפגעו שתי הדלתות השמאליות של הרכב, אך שמאי התובעת הכיר רק בנזק שנגרם לדלת האחורית. גם דבר זה אומר דרשני.

ב"כ התובעת טען שמיקומי הנזקים בדלת שוללים את הטענה בדבר פתיחת דלת פתאומית. לא הוגשה חוות דעת מומחה לעניין זה, ואיני סבורה כי על יסוד ראיה זו בלבד, ניתן לקבל את גרסת התובעת, בעיקר כאשר מתברר שחלק מהנזקים שהיו ברכב, לא נגרמו בתאונה הנדונה.

סיכומו של דבר. התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ודין התביעה להידחות.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,000 ₪.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, כ' סיון תשע"ב, 10 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: